משרד האוצר: "מענק ישיר לתושבי העוטף. עד 5,000 שקלים למשפחה".
הממשלה צפויה להעביר אלף שקלים לכל אדם שפונה מביתו, כיום התפנו כ-8,000 איש, מה שמביא את עלות המענק האישית לסך של כ-8 מיליון שקלים. המענק יוגבל ל-5,000 שקלים למשפחה. כך הודיע שר האוצר, סמוטריץ', במועצה האזורית שער הנגב.
כמו כן, הודיע סמוטריץ' על מענק תמיכה לרשויות בעוטף עזה בסך של כ-30 מיליון שקלים.
חשוב להדגיש שמשמעותם של שני המהלכים הללו היא בעיקרה סמלית, אנחנו מדברים על כ-8,000 מפונים, כך שעלות המענקים עומדת כיום על כ-8 מיליון שקלים. גם התמיכה ברשויות בהיקף של 30 מיליון שקל שולית בהשוואה לעלויות המלחמה והשיקום הרחב.
יש שני נושאים פרקטיים שהאוצר צריך לקבל עליהם החלטות מהירות יחסית: הנושא הראשון הוא בנוגע לפרטי הפיצויים. על פי חוק המקרקעין, קרן מס רכוש מפצה רק על נזקים ישירים ונזקים עקיפים ברדיוס של עד 7 קילומטרים. עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה שבדרך כלל לאחר פעולות צבאיות, הממשלה הרחיבה את הפיצויים בגין נזקים עקיפים לכל המקומות שהיו תחת ירי רקטות ופיקוד העורף לא איפשר פעילות שגרתית.
עד כה לא מסרו ממשרד האוצר הצהרות בנוגע לתוכנית הפיצויים הצפויה, בהתאם להתנהלות שנקבעה בתקופות של פעולות צבאיות. עם זאת, אולי הפעם יצטרכו לפעול אחרת, שכן בשלב מסוים האזרחים יצפו לשמוע שהמדינה תספק רשת ביטחון לנזקים הכלכליים של המלחמה. המורכבות היא שאם המלחמה תימשך תקופה ממושכת (נניח חודשיים-שלושה), עלות הנזקים העקיפים עלולה להגיע לכ-40 מיליארד שקלים.
הנושא השני נוגע לשיטות המימון של הוצאות המלחמה הצפויות. סמוטריץ' וקיש ספגו ביקורת נוספת על קידום הבקשות להעלאת ערך הנקודה עבור תלמידי הישיבה במהלך הקרבות. בשלב זה לא נחשפו פרטי הבקשה המדויקים, אך גורמים המקורבים לנושא התעקשו כי מדובר ב'הרחבה והעמקה', ולא רק ביישום כספים קואליציוניים שכבר הועברו בכנסת. כעת, אומרים באוצר – במספר מחלקות – כי בשלב זה הוחלט שלא לקדם עניינים שאינם קשורים למלחמה.
תשלום שכר לעובדים הנעדרים מעבודתם לפי תקנות חירום:
אין חובה חוקית לשלם שכר לעובדים הנעדרים מעבודתם עקב מצב ביטחוני, גם אם היעדרותם היא תוצאה של תקנות חירום. בהתבסס על ניסיון העבר בסבבי עימות קודמים, נושא תשלום השכר עקב היעדרות כתוצאה ממצב ביטחוני מסודר בדיעבד במסגרת הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה המקיפים את כל המגזרים. ניתן להעריך כי מעסיקים ישלמו שכר לעובדים הנעדרים בשל תקנות חירום, על אף שאינם נדרשים לעשות כן בשלב זה (בשל היעדר הסכם קיבוצי או צו הרחבה המחייבים זאת), בציפייה לפיצויים מהממשלה באמצעות תקנות מס רכוש וקרנות פיצויים.
היעדרות עובד מהעבודה לא לפי הנחיות פיקוד העורף, אלא בשל חשש להגיע לעבודה:
חובת דיווח – אם אין הנחיה מפיקוד העורף האוסרת על יציאה למקום העבודה, בין אם מדובר בהורים לילדים מעל גיל 15 ובין משום שמקום העבודה ממוגן, על העובד להתייצב לעבודה כרגיל. עובד שמסרב להתייצב לעבודה עלול להיחשב בניגוד לכללים, על כל ההשלכות הכרוכות בכך.
פיטורים – עובד שנעדר מעבודתו, על פי שיקול דעתו ולא על פי הוראת פיקוד העורף האוסר על נוכחות במקום העבודה (מקום עבודה מוגן מחוץ לאזור עימות), אינו מוגן מפיטורים עקב היעדרותם.
תשלום שכר – העובד לא יהיה זכאי לתשלום שכר בגין היעדרות זו. על סמך ניסיון העבר, מעסיק המשלם שכר בנסיבות אלו לא יהיה זכאי לפיצויים מהממשלה.
העובד רשאי לנצל ימי חופשה בכפוף לאישור המעסיק. בשל נסיבות חריגות בזמן מלחמה, מומלץ לשקול אפשרות של עבודה מרחוק בכל מקום אפשרי.
האם עובד יכול לבקש עבודה מרחוק מהמעסיק?
לא. ההחלטה לגבי עבודה מרחוק נמצאת בסמכות ההנהלה. המעסיק הוא זה המוסמך להחליט אם העובד יעבוד מרחוק. לעניין זה אין הבחנה בין אם מדובר במקום עבודה מוגן או לא, ובין אם ההיעדרות נתונה לשיקול דעתו של העובד או לפי הוראת פיקוד העורף. בשל הנסיבות החריגות, מומלץ למעסיקים לשקול בכובד ראש את בקשתו של עובד לעבודה מרחוק, כאשר הדבר אפשרי.
השאר תגובה