בשל מצב החירום והלחימה הנוכחי, כתוצאה מחדירת מחבלים לשטח ישראל ומתקפות טילים מסיביות המשתרעות על שטח נרחב בישראל. מאות אלפי עובדים צפויים להישאר בבית עם ילדיהם שלא לומדים בבית הספר בשל הקושי או הסיכון בנסיעה למקומות עבודה, וחלק מהמפעלים כמו מסעדות, בתי קפה וחנויות לא יפתחו היום.
בכל הנוגע לנושא ההתייצבות לעבודה, חשוב להקפיד על הנחיות פיקוד העורף על פי אזור המגורים. בכל מקרה בו יודיע הצבא כי אין אפשרות להגיע למקומות עבודה, יינתן תגמול לעובדים, אם כי האזורים הספציפיים לתגמול כזה יצטרכו להיות מוגדרים בחקיקה של הכנסת. שר הביטחון יואב גלנט הודיע אמש כי החליט להרחיב את מצב החירום כך שיכלול את כל ישראל, וראש הממשלה נתניהו הכריז כי ישראל נמצאת במלחמה.
בשל המצב הביטחוני, שר העבודה יואב בן צור חתם אתמול (שבת) על צו להפעלת פרק ד' לחוק שירות חירום. המשמעות היא שעובדים במתקני שירות חיוניים רשאים להמשיך לעבוד באזורים שהוכרזו כ"מצב חירום מיוחד" לפי הנחיות פיקוד העורף. כמו כן, חתם היום שר העבודה יואב בן צור על היתר כללי להעסקת עובדים לשעות נוספות בזמן מצב החירום.
זה חל על מתקנים המספקים מוצרים/שירותים חיוניים כגון תשתית מים, חשמל, דלק, גז, טיפול רפואי חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מרכזי דיאליזה, בתי אבות ושירותים תומכים), שירותי בריאות קהילתיים (ארגוני תחזוקת בריאות ושירותים תומכים) בין היתר, אספקת מזון, מוסדות רווחה, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומתקנים התומכים בצבא. המשמעות של היתר זה היא שבמידת הצורך ניתן לגייס עובדים לשמירה על שירותים קריטיים בשעת חירום.
האם עובדים שייעדרו מהעבודה עקב אירוע המלחמה יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
קביעת הפיצויים וגובהם בתקופות מלחמה ואזורי לחימה ייבדקו ויקבעו כל מקרה לגופו. דוגמאות בהן הוטלה חובת תשלום שכר לעובדים נעדרים: בהסכמים ובהסדרים שגובשו בתקופות מלחמה קודמות, נקבע כי תושבים באזור המוכרז הרלוונטי יהיו זכאים לשכר.
כך למשל בעניין זה היה צו הרחבה בהסכם קיבוץ במבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה להסכם קיבוץ בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצויים לעובדים במבצע צוק איתן וכדומה. במקרים אלו, מעסיקים חויבו לשלם שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה. בדומה, ניתנו פיצויים במהלך מבצע צוק איתן, מבצע עמוד ענן ומבצע עופרת יצוקה, בכפוף לתנאים שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, וזהו המצב הצפוי גם כעת.
עובדים שזכאים לכאורה לפיצוי על פי הסכם, למי עליהם לפנות על מנת לקבלו?
מעסיקים חייבים לשלם את שכרם של עובדיהם כאילו עבדו כרגיל. פיצויי מעסיק לתשלום שכר יהיו כפופים להסכמים, בעקבות תלונות שיוגשו לאוצר, כקבוע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים בגין נזקי מלחמה ונזק עקיף.
האם עובדים שנעדרו מהעבודה בשל הצורך לשהות עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות חינוך בגלל המצב הביטחוני זכאים לפיצויים?
עובדים שנאלצו להישאר בבית ולטפל בילדיהם עקב הנחיות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצויים. בחוק חירום להגנת עובדים מדובר בעובדים ששהו בביתם עם ילדיהם (עד גיל 14) עקב סגירת מוסדות חינוך לפי הנחיות פיקוד העורף באזור מגוריהם.
הפיצוי יינתן בתנאי שהילד נמצא בחזקתך הבלעדית, או שבן זוגך או בן זוגך אינם יכולים לפקח על הילד, והם לא ייעדרו מהעבודה. אולם אם יש סידור מתאים לילד במקום העבודה, אסור להיעדר מהעבודה.
לעניין פיצוי לעצמאים ובעלי עסקים בגין נזקים שנגרמו לעסקים שלהם, כגון סגירת מסעדה, בית הארחה או חנות באזור הנתון לאיום מלחמה, החוק אינו מעניק פיצוי מפורש לעצמאים או בעלי עסקים על אובדן הכנסתם עקב המצב הביטחוני. במקרים דומים בעבר, הנחיות רשות המיסים אפשרו לבעלי עסקים שנגרמו נזק עקיף להגיש תביעות פיצויים.
כאן יש צורך שהמחוקק יחוקק חוק מיוחד המבהיר אילו תחומים נמצאים בסיכון. המצב משתנה. לפעמים מדובר בקהילות ספציפיות שבהן נגרם נזק עקיף. כמו כן, חוסר פעילות חיוני בשטחים חקלאיים, הגורם לאובדן ייצור, זכאי לפיצוי.
בכל מקרה, הפיצוי ייקבע על ידי מס רכוש לאחר בחינת כל מקרה לעומק, ובוודאי יעברו לפחות מספר שבועות לאחר האישור עד שישולם הפיצוי לצדדים הנפגעים.
השאר תגובה