טיפול iPRP לשיער: חיזוק זקיקי השיער באמצעות פלזמה עשירה בטסיות

נשירת שיער ושיער דליל עלולים להופיע בקרב גברים ונשים מסיבות שונות, ובהן נטייה גנטית, שינויים הורמונליים, מתח נפשי, תזונה שאינה מאוזנת ומצבים רפואיים שונים. אחת האפשרויות הקיימות כיום בתחום הטיפולים לשיער היא טיפול iPRP, המבוסס על פלזמה עשירה בטסיות המופקת מדמו של המטופל עצמו.

המונח iPRP מתייחס בדרך כלל לטיפול בהזרקת פלזמה עשירה בטסיות, Injectable Platelet Rich Plasma. מטרת הטיפול היא לרכז טסיות דם וגורמי גדילה ולהזריק אותם לאזורים בקרקפת שבהם קיימת הידלדלות שיער. עם זאת, חשוב לציין כי הכינוי iPRP אינו אחיד בכל המרפאות ולעיתים נעשה בו שימוש כדי לתאר גרסה מסוימת של טיפול PRP.

מהו טיפול iPRP?

טיפול iPRP הוא הליך רפואי שבו נלקחת כמות קטנה של דם מהמטופל. הדם מוכנס למכשיר צנטריפוגה, המסתובב במהירות ומפריד בין מרכיבי הדם השונים.

לאחר ההפרדה מתקבלת פלזמה המכילה ריכוז גבוה יחסית של טסיות דם. טסיות אלו מכילות גורמי גדילה וחלבונים המשתתפים בתהליכי ריפוי, בניית כלי דם והתחדשות רקמות. הפלזמה מוזרקת באמצעות מחט דקה לאזורים שבהם השיער הפך דליל או חלש.

מאחר שהחומר מופק מדמו של המטופל עצמו, הסיכון לתגובה אלרגית לחומר המוזרק נמוך יחסית.

כיצד טיפול iPRP עשוי להשפיע על השיער?

מטרת הטיפול היא לשפר את הסביבה שבה נמצאים זקיקי השיער. גורמי הגדילה המצויים בטסיות עשויים לתמוך בזרימת הדם המקומית, לעודד פעילות של תאים בקרקפת ולסייע בחיזוק זקיקים שנחלשו.

הטיפול אינו יוצר זקיקי שיער חדשים. לכן הוא עשוי להתאים בעיקר לאזורים שבהם עדיין קיימים זקיקים פעילים, גם כאשר הם מייצרים שערות דקות וחלשות יותר מבעבר.

סקירות מחקריות מצביעות על כך שטיפולי PRP עשויים לשפר את צפיפות השיער ולהפחית נשירה אצל חלק מהמטופלים. עם זאת, קיימים הבדלים בין שיטות ההכנה, ריכוז הטסיות, מספר הטיפולים וסוגי הנשירה שנבדקו, ולכן לא ניתן להבטיח תוצאה אחידה לכל מטופל.

למי עשוי להתאים טיפול iPRP?

טיפול iPRP עשוי להתאים לגברים ולנשים הסובלים מהידלדלות שיער או מהתקרחות תורשתית בשלבים שבהם זקיקי השיער עדיין קיימים. הוא עשוי להשתלב גם בתהליך שיקום לאחר השתלת שיער, בהתאם להמלצה רפואית.

נשים הסובלות מנשירת שיער עשויות גם הן להפיק תועלת מהטיפול במקרים מסוימים. מטא אנליזה שכללה מחקרים על נשירת שיער נשית מצאה שיפור בצפיפות ובעובי השיער בעקבות טיפולי PRP, לצד תופעות לוואי שהיו בדרך כלל קלות וזמניות.

עם זאת, נשירת שיער עלולה להיגרם גם מחוסר בברזל, בעיות בבלוטת התריס, תרופות מסוימות או שינויים הורמונליים. לכן חשוב לעבור אבחון מקצועי לפני שמתחילים בטיפול.

כיצד מתבצע הטיפול?

בשלב הראשון נלקחת דגימת דם מהזרוע, בדומה לבדיקת דם רגילה. לאחר מכן הדם עובר הפרדה בצנטריפוגה, שבאמצעותה מרכזים את הפלזמה ואת הטסיות.

בשלב הבא מוזרקת הפלזמה למספר נקודות בקרקפת. ניתן להשתמש באלחוש מקומי כדי להפחית את תחושת אי הנוחות. משך ההליך משתנה בהתאם לשטח המטופל ולשיטת העבודה, אך בדרך כלל ניתן לחזור לשגרה זמן קצר לאחריו.

מספר המפגשים נקבע בהתאם לסוג הנשירה, מצבו של השיער והתגובה לטיפול. במקרים רבים מבוצעת סדרת טיפולים ולאחריה נשקל טיפול תחזוקה תקופתי.

מתי רואים תוצאות?

טיפול iPRP אינו מעניק תוצאה מיידית. השיער צומח במחזורים, ולכן נדרש זמן עד שניתן להעריך את השפעת הטיפול.

בחודשים הראשונים עשויה להופיע הפחתה בנשירה. בהמשך ייתכן שיפור בעובי השיער, בצפיפות ובמראה הכללי. מידת השיפור משתנה בין מטופלים ותלויה בגיל, בסיבת הנשירה, במצב הזקיקים ובטיפולים נוספים המשולבים בתהליך.

האם קיימות תופעות לוואי?

לאחר ההזרקה עלולות להופיע אדמומיות, רגישות, נפיחות קלה, כאב מקומי או סימנים כחולים קטנים. תופעות אלו בדרך כלל חולפות בתוך זמן קצר.

הטיפול אינו מתאים בהכרח לאנשים הסובלים מהפרעות קרישה, זיהום פעיל בקרקפת, מחלות דם מסוימות או מצבים רפואיים אחרים. יש לעדכן את הרופא על תרופות קבועות ועל כל בעיה רפואית לפני תחילת הטיפול.

מה ההבדל בין iPRP לבין iPRF?

טיפול iPRP מבוסס על פלזמה עשירה בטסיות. טיפול iPRF מבוסס על פיברין עשיר בטסיות, המופק בתהליך מעט שונה ועשוי ליצור רשת פיברין המשחררת גורמי גדילה בהדרגה.

מחקר ראשוני שפורסם בשנת 2025 מצא שיפור בצפיפות השיער ובתסמינים בקרקפת לאחר טיפול iPRF בקרב מטופלים עם התקרחות תורשתית. עם זאת, עדיין נדרשים מחקרים גדולים ואיכותיים יותר כדי להשוות באופן ברור בין השיטות.

סיכום

טיפול iPRP לשיער הוא טיפול המבוסס על פלזמה עשירה בטסיות המופקת מדמו של המטופל. מטרתו לתמוך בתהליכי ההתחדשות של הקרקפת, לחזק זקיקים קיימים ולסייע בהפחתת נשירה ובהידלדלות שיער.

הצלחת הטיפול תלויה בסיבת הנשירה, במצב זקיקי השיער ובתוכנית הטיפול שנבחרה. לכן חשוב להתחיל באבחון מקצועי, להבין את האפשרויות הקיימות ולבנות תוכנית המתאימה למצבו האישי של כל מטופל.